#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"נו. למסקנא חצר השותפים באיזה אופן שן פטור לכ""ע, באיזה אופן פליגי ובאיזה אופן חייב לכ""ע? "	"פטור לכ""ע בחצר המיוחדת לשניהם לפירות ולשוורים. פליגי בחצר המיוחדת לשניהם לפירות ולא לשוורים. כתבו התוס' (ד""ה מי) שחייב לכ""ע בחצר שאסור לשניהם להכניס שוורים ומותר רק לניזק להכניס פירות. ואם מותר רק לניזק להכניס פירות ולשניהם מותר להכניס שוורים לרש""י חייב ולתוס' (ד""ה לא) פטור."	"ב""ק יד. ותוס'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	נז. כיצד מתיישבת הסתירה בברייתא שברישא נאמר שקרן תמה ברשות הניזק חייב נזק שלם ובסיפא נאמר לא לזה ולא לזה תם משלם חצי נזק? 	"שמואל תירץ רישא רבי טרפון שקרן ברשות הניזק נזק שלם, וסיפא רבנן. רבינא משמיה דרבא תירץ שכל הברייתא רבי טרפון והסיפא מיירי שרק לניזק מותר להכניס שם פירות ולשניהם מותר (וגי' ר""ת בתוד""ה לא - שלשניהם אסור) להכניס שם שוורים דלגבי קרן הויא לה רשות הרבים וחייב רק חצי נזק."	"ב""ק יד. ותוס'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"נח. ת""ר פרה שהזיקה טלית, טלית שהזיקה פרה וכו' מה חידשה הברייתא? "	"לפרש""י כפי שפירשוהו התוס' (ד""ה פרה) מיירי שהזיקו זה את זה וחידשה הברייתא ששמין הנזק בכסף ומי שהזיק חבירו יותר ישלם העודף <sup>כג</sup>. לר""ת מיירי בשני מקרים שונים בפרה שהזיקה טלית בקרן והחידוש דיושם המזיק כרבי ישמעאל ולא יוחלט כר""ע, ובטלית שהזיקה פרה החידוש שאין גובים מהיתומים דסד""א דאי משתלם מגופו יגבה אפילו מיתומים דהוה כאלו תפס מחיים, קמ""ל שאין גובים.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>כג.  והרשב""א  (ד""ה אין)  כתב שמפרש""י את זה שאין אומרים יצא נזק זה כנגד נראה שבא להשמיענו שאם הזיקו זה זה.</span>"	"ב""ק יד: ותוס'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"נט. באר קושיית הגמ' 'שמע מינה לוה ומכר נכסיו ואחר כך בא לב""ד אין ב""ד גובין לו מהן'. "	"רש""י (ד""ה ש""מ) פירש והא קיי""ל דאתי מלוה וטריף. והתוס' (ד""ה שמע) הביאו פירוש ר""ת שהקושיא היא על מ""ד<br>שיעבודא דאורייתא הסובר שמן התורה אף מלוה ע""פ גובה מלקוחות אלא שתקנו רבנן שלא יגבו משום שאין להלואה קול שהלוה לוה בצנעא אבל לנזק יש קול ומדוע שלא יגבו אותו מהלקוחות."	"ב""ק יד: ותוס'"		
